החלטה בתיק בש"א 154978/06

1.         בפני בקשה שהוגשה בחודש פברואר 2006 לביטול פסק דין שניתן ביום 19/6/2005, ככל שהוא מתייחס למבקשים - הנתבעים 6, 7.

פסק הדין שביטולו מתבקש ניתן בתיק לאחר שהוגשו כתבי טענות, תצהירי עדות ראשית, וסיכומים בכתב.

כתבי בית דין הוגשו בשם המבקשים על ידי עו"ד גיל לוי.

המבקשת 1 היא אלמנתו של יוסף הבי ז"ל (להלן: "המנוח") והמבקש 2 הוא בנו. המנוח נרצח בפיגוע חבלני ביום 5/3/2002. התביעה דנן הוגשה נגדם כיורשי המנוח.

אין חולק על כך, ובכתב התביעה נכתב במפורש כי נתבעים 6 - 8 הם נתבעים כיורשי המנוח יוסף הבי (הייבי) ז"ל.

2.         תמצית טענות המבקשים:

א)         המבקשים טענו, כי הם לא קיבלו את כתב התביעה לידם, לא היו מיוצגים בה, לא הגישו תצהיר, ולמרות זאת ניתן נגדם פסק דין.

המבקשים הדגישו כי יפוי הכח מיום 9/10/2002 אשר צורף לבקשת הרשות להתגונן חתום רק על ידי הנתבע 2  והנתבע 4 אך אינו חתום על ידם, ותצהיר עדות ראשית הוגש בשמם ללא ידיעתם.

פסק הדין לא הומצא להם ורק לאחר שקיבלו ביום 2/2/2006 באמצעות הדואר התראה לפני מאסר בתיק הוצל"פ 9-05-62447-01 (להלן: "תיק ההוצל"פ") נודע להם על פסק הדין.

ב)         המבקשים ציינו כי יש להם טענות קשות נגד הנתבע 4 - דוד הבי ואין לראות במסמך שהוגש בחתימתו לכאורה גם בשמם, כמסמך המחייב אותם ו/או המעיד על ידיעתם באשר לתוכנו.

ג)          המבקשים טענו לחלופין ובמקביל, כי דין הליכי ההוצל"פ שננקטים נגדם להתבטל, שכן פסק הדין עצמו קבע כי הם אחראים לסכום התביעה רק ככל הנוגע לנכסי עיזבון המנוח ולמצער, כדי שווי מה שקיבלו ו/או יקבלו מהעיזבון.

העיזבון טרם חולק וממילא לא ניתן לנקוט נגדם בהליכי הוצל"פ.

3.         תמצית טענות המשיב:

א)         המשיב טען, כי אין כל מקום לבטל את פסק הדין. כתב התביעה הומצא לכל הנתבעים וביניהם המבקשים כדין. ההמצאה למבקשים בוצעה בדרך של הדבקה בהתאם להוראות תקנות סד"א. לאחר שלא הוגשה בקשת רשות להתגונן הגיש ב"כ המשיב בקשה ליתן פסק דין נגד הנתבעים לרבות המבקשים, אך עוד בטרם ניתן פסק דין (שכן בית המשפט ביקש להבהיר בתצהיר, כיצד וידא השליח שביצע את המסירה, כי הנתבעים אכן מתגוררים בכתובת המסירה), הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן ביום 10/10/2002 גם בשם המבקשים וזאת באמצעות עו"ד גיל לוי.

התצהיר אשר תמך בבקשה ניתן על ידי הנתבע 3 - יואל רונן, ובסעיף 1 לתצהיר הוא ציין במפורש כי תצהירו הוא גם בשם המבקשים דנן.

ב)         לאחר שהתנהל משא ומתן בין באי כוח הצדדים הושגה הסכמה דיונית, ובין היתר הוסכם כי תתקבל הבקשה להארכת מועד מטעם הנתבעים 6, 8 כלומר - המבקשים דנן, והנתבעת 8 ושיתקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן .

לאורך כל הדרך הציג עצמו עו"ד גיל לוי כבא כוחם. דוד הבי הגיש תצהיר עדות ראשית גם בשמם. ובסופו של יום, ניתן פסק דין אשר חייב אותם כפי שקבע פסק הדין.

ג)          ב"כ המשיב טען, כי הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור.

ביום 27/7/2005 נמסרה להם האזהרה בתיק ההוצל"פ ולמרות זאת הגישו את הבקשה באיחור של למעלה מחצי שנה מהמועד בו נודע להם על פסק הדין בתיק ההוצל"פ.